תוכן

ג) אבל דע, כי בב' הפרצופים הנז', שהם עת"י וא"א, לא יש בהם בחי' פרצוף נוקבא בפני עצמה, אמנם המלכיות שבהם, הם בחי' עטרת היסוד שלהם כנזכר. והטעם הוא, לפי שבתחלה נאצל פרצוף עתיק לבדו, והוא אחד, ולכן אין בו נוקבא. ואח"כ עת"י האציל פרצוף אחד הנקרא א"א, והיה גם הוא א' כמוהו, לכן אין לו נוקבא. ועתה אשר כבר נאצלו ב' פרצופים, והם עתיק ואריך, אז משם ואילך נאצלו ב' ביחד זו"נ, והם אבא זכר מצד עתיק, ואימא נקבה מצד אריך. וגם הם הוציאו ב' אחרים כהם, והם ז"א זכר מצד אבא, ונוקביה מצד אימא. והרי נתבאר שנוי אחר שיש בין שני פרצופי עתיק ואריך, לשאר פרצופין.